איסור הלבנת הון

איסור הלבנת הון - מורה נבוכים

חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 ומתווה חובות, איסורים וסנקציות שתכליתם חתירה לקיום סטנדרטים בינלאומיים בתחום מאבק בפשיעה מאורגנת.

ענישה תחת חוק איסור הלבנת הון

פרק ב' לחוק איסור הלבנת הון מונה מספר עבירות פליליות של הלבנת הון, כאשר הענישה בגינן נוספת על הענישה בגין ביצוע העבירה שבוצעה ושממנה הופקו רווחי הפשיעה, ופעמים רבות חמורה יותר מהענישה בגין עבירת המקור. נתמקד להלן בשתי עבירות עיקריות תחת פרק זה.

סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע את העבירה המרכזית של "הלבנת הון":

"3.    (א)  העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

 (4)   רכוש שנעברה בו עבירה."

"רכוש" הוגדר בסעיף 1 לחוק איסור הלבנת הון כ "מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור" ופעולה ברכוש היא "הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור".

רכוש אסור הוגדר כאמור בסעיף 3(א) כרכוש שמקורו, ששימש, שאיפשר או שנעברה בו עבירה. בחוק זה, הכוונה היא לעבירות המכונות "עבירות מקור" אשר מנויות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, כגון: סחר בסמים, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם; וכן על פי סעיף 2(ב) לחוק זה, יראו כ"עבירת מקור" גם עבירה המנויה בתוספת זו שנעברה במדינה אחרת, ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.

על מנת להוכיח קיומה של עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, יש להוכיח ראשית את שני התנאים להתגבשותה – יסוד עובדתי – עשיית פעולה ברכוש (אשר הופק מעבירה או שימש או איפשר ביצוע עבירה); ויסוד נפשי של "כוונה מיוחדת"  – מטרה להסתיר את מקורו תוך מודעות להיות הרכוש אסור, ואין חובה כי מבצע הפעולה ברכוש יהיה שותף לעבירת המקור, אלא די בכך שיהיה שותף לפעילות ההלבנה מתוך כוונה להסתיר את מקורו.

פסיקת בתי המשפט בארץ מלמדת על נטל הוכחה כבד של הכוונה המתוארת בסעיף 3(א). כך, כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין אוחנה:

"לצורך הרשעה של נאשם בעבירה של איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק, אין די לקבוע כי הוא הסתיר כספים או רכוש במטרה להסוות את ביצוע עבירת המקור, אלא נדרש להוכיח קיומה של "כוונה מיוחדת" מצדו להסתיר את הכספים או את הרכוש לשם שימוש עתידי בהם."

את כוונת ההסתרה ניתן להוכיח באמצעות ראיות, ישירות או נסיבתיות, באשר לקיומה, והשוני הקיים הינו במערכת השיקולים והאיזונים שמופעלים לגביהם".

דוגמאות בולטות ל"כוונה מיוחדת" להסתרת כספים או רכוש אסורים הן למשל: פתיחת  חשבונות בנק בחו"ל על שם אחרים; עירוב חשבונות ואי הפרדה בין כספים; העברת כספים בסמוך לאחר חקירת רשויות; והפקדת כספים שמקורם בפעילות בלתי חוקית בחשבון בנק של עסק לגיטימי.

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון קובע עבירה בגין עשיית פעולה ברכוש אסור:

"העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין."

על מנת להוכיח התגבשות עבירה לפי סעיף 4 כאמור, יש להוכיח ראשית את היסוד העובדתי. לשם כך "אין נדרשת התקיימות של הלבנת הרכוש בפועל, של מימון פעולות עברייניות או של יצירת אפשרות בת קיימא לביצוע עבירות בשל אותו רכוש. די בעצם ביצוע של הפעולה האסורה ברכוש […] כדי לספק את דרישת היסוד העובדתי בעבירות אלה.

באשר ליסוד הנפשי, "בניגוד לסעיף 3(א), סעיף 4 לחוק לא דורש כוונה מיוחדת והמחוקק הסתפק בידיעה כי מדובר ברכוש אסור". הידיעה או המודעות הנדרשים לשם ביסוס עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון הינה ידיעה של ממש, ואין די בעצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, כשעצימת עיניים משמעותה הימנעות מכוונת מבדיקת חשד. לענין ידיעה זו, קובע סעיף 5 לחוק איסור הלבנת הון כי די בידיעה שמדובר ברכוש אסור, אף אם לא ידע עושה הפעולה לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.     

כך לדוגמא, נקבע בפסיקה כי כאשר היה אמור לצמוח לאדם רכוש כתוצאה ממעשה מרמה או ממעשה אסור אחר, עולה כי מודע לכך שהרכוש עתיד להיות רכוש אסור. בהתאמה, כאשר מוכרע ביצוע עבירת המקור, נקבע כי אין קושי להגיד למסקנה כי בוצעו פעולות ברכוש, מתוך ידיעה כי הוא רכוש אסור.

מעבר לסנקציות פליליות של מאסר וקנסות בגין עבירות אלו, החוק קובע תחת פרק ו' סנקציות אפשריות של חילוט רכוש, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. החילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס), אלא מוטל בנוסף עליו.

כלים נוספים למאבק בהלבנת הון תחת חוק איסור הלבנת הון

נוסף על המתואר לעיל, נקבעו בחוק דרכים לשיתוף פעולה והחלפת מידע מודיעיני עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs), בהינתן כי פעמים רבות עבירות הלבנת הון ומימון טרור קשורות בפעילות חוצת גבולות. שיתוף פעולה מסוג זה מסייע לרשויות במתן מידע וכלים מודיעיניים בינלאומיים במאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

זאת ועוד, כדי להיאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, חוק איסור הלבנת הון מעניק כלים נוספים לרשויות האכיפה, בין היתר, באמצעות הטלת חובות על גורמים נבחרים בסקטור הפרטי – בנקים, בנק הדואר, חברות כרטיס אשראי, נותני שירותי מטבע ואשראי, מבטחים סוכני ביטוח, מנהלי תיקים, קופות גמל, זירות סוחר, עורכי דין ורואי חשבון נותני שירותים עסקיים, חברי בורסה וסוחרים באבנים יקרות (להלן: "גופים מפוקחים") – לשם מניעת הלבנת הון.

כך, משתמש חוק איסור הלבנת הון בגופים המפוקחים כ"שומרי סף", אשר בפעולתם יש כדי להקשות על מלביני ההון להטמיע כספים במערכת הפיננסית ולנצל אותה לצרכי פעילותם, וכדי לאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה ותכליתית של עבירות הלבנת הון בדיעבד.

חובות הנגזרות מכוח חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון מטיל באמצעות צווים מכוחו חובות על גופים מפוקחים, הכוללות בין היתר: זיהוי והכרת הלקוחות טרם מתן השירות; דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים מוגדרים; שמירת מסמכים רלוונטיים ובקרה שוטפת;  מינוי גורם אחראי למילוי חובות התאגיד שתפקידו לוודא כי במקביל לפעילות השוטפת של הגוף נשמרות הוראות החוק, נקבעת מדיניות עבודה מתאימה ומבוצעות הדרכות להטמעת החובות בקרב העובדים.

בנוסף על המחויב על פי חוק, נוכח הליכים שננקטו כנגד בנקים ברחבי העולם, התפתחו מגמות בנושא מאבק בהלבנת הון, במסגרתן גופים פיננסיים רבים נוקטים באמצעי זהירות נוספים אשר רחבים מן החובות המוטלות עליהם על פי דין. ונסביר.

חקירות שונות, בעיקרן של רשויות אמריקאיות ואירופאיות, העלו קיומן של קונסטרוקציות שונות במסגרתן הועברו כספים אשר מקורם בעבירות בין בנקים ברחבי העולם. חלקן של חקירות אלו הובילו להטלת קנסות כבדים לבנקים, פגיעה במוניטין מול לקוחותיהם, פגיעה בערך מנייתם, התפטרותם של נושאי משרה בכירים ועוד. המשותף לרבים ממקרים אלו היה כי עת ביצוע ההעברות, לבנקים לא הייתה מדיניות משמעותית מאבק בהלבנת הון אשר נאכפת כהלכה, וכן כי חשבונות הבנק נפתחו על ידי לקוחות זרים או לקוחות בשליטת חברות זרות תחת כתובת זהה, או ממדינות שידועות כמקלטי מס.

דהיינו, לאור הליכים שננקטו לאחרונה כנגד בנקים שונים ברחבי העולם, דומה כי פעילויות אכיפה לשם מאבק בהלבנת הון התפתחו ותופסות כיום מקום נכבד בסדר העדיפויות של אכיפה בינלאומית. ארצות-הברית ומדינות אירופה לוקחות על עצמן תפקיד משמעותי באכיפה כאמור, ופורסות סמכותן גם באשר להעברות כספים שקשריהן למדינות אלו די מרוחק. כמו כן, אלו מקדמות ומפתחות הגדרתם של "דגלים אדומים" מכוחם יוטלו חובות כבדים יותר על גופים פיננסיים לזיהוי לקוחות.

מהליכים אלו עולה כי החובות המוטלות על בנקים וגופים פיננסיים באשר לזיהוי לקוחות לפי הדין והצווים השונים המופנים לגופים אלו, אינן מספקות לצורך הימנעות מהסיכונים השונים של לקיחת חלק בפעילות של הלבנת הון.

כתוצאה מכך, בנקים וגופים פיננסיים שונים מתוודעים לסיכון הרב החל עליהם נוכח פעילותם מול בנקים שונים בעולם ומול חברות זרות שפעילותם איננה בהירה, וכן מפנימים את האחריות שמוטלת עליהם כשומרי סף במניעת הלבנת הון באמצעות התקדמות לעבר פעולות רחבות יותר לזיהוי והכרת לקוחותיהם, ובפרט, פעולות זיהוי של לקוחות לקוחותיהם (KYCC), כאמצעי לניהול סיכונים.

בדיקות אלו, מבוצעות באמצעות פניות ללקוחות הגופים הפיננסיים המתבקשים למסור מידע על אודות פעילות לקוחותיהם. כך למעשה, אותן בדיקות מחמירות של הגופים הפיננסיים משפיעות בצורה בלתי נמנעת על מודעותם של לקוחותיהם לפעילות קהל הלקוחות של לקוחותיהם.

למודעות כאמור, עשויות להיות השלכות כבדות משקל לעניין התגבשותן של עבירות הנמנות בחוק איסור הלבנת הון, החלות על כל אדם וחברה באשר הם (גם אם אלה אינם מפוקחים), ובפרט לעניין התגבשות היסוד הנפשי בעבירות אלו, על אודותיו הסברנו לעיל.

כאמור, הוכחת התגבשותו של יסוד נפשי לביצוע עבירת הלבנת הון לפי סעיפים 3(א) ו-4 איננה עניין של מה בכך. לשם התגבשות העבירות המנויים לעיל, יש להוכיח קיומו של יסוד נפשי מסוג "ידיעה" יחד עם "כוונה מיוחדת" להסתיר (להוכחת יסוד נפשי לעבירה לפי סעיף 3(א)), או לחילופין, כאשר מדובר בפעולות ברכוש אסור בשווי של מעל 150,000 ₪, לפי סעיף 4 אמנם לא דרושה "כוונה מיוחדת" להסתיר את מקורו אלא רק מודעות, אך לא ניתן להוכיח מודעות זו באמצעות הוכחתה של "עצימת עיניים" בלבד.

יחד עם זאת, ככל שיתבקשו גופים שאינם מפוקחים לאמת זהות לקוחותיהם ולבדוק טיב עסקיהם, כך תגבר למעשה מודעותם לפעילותם העסקית ובהתאמה, תגבר חשיפתם לביצוע עבירות על חוק הלבנת הון נוכח התגבשות אפשרית של יסוד נפשי לפעילות שהינה אסורה.

 
 

 

משרדנו מייעץ ומלווה גופים פיננסיים, תאגידים ויחידים בנושא עמידה בהוראות חוק איסור הלבנת הון ובציות לחובות הרגולציה נוספות אחרות ויישומן בתהליכי העבודה בארגון.

 
המידע הכלול במאמר זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה / הפרסום / הוראות החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
Open chat
Powered by