זירות סוחר

מהן זירות סוחר?

פעילות זירות הסוחר הוסדרה בחקיקה הישראלית בשנת 2010, במסגרת תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך.

 סעיף 44יב לחוק ניירות ערך קובע, בין היתר, את ההגדרות הבאות:

"זירת סוחר – כל אחת מאלה:

  • מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים (כהגדרתם בחוק ניירות ערך) או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;

  • מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);"

מרכיבי הגדרת "זירת סוחר":

(א) מערכת ממוחשבת;

(ב) המשמשת "אדם" (מונח זה כולל גם יחיד וגם תאגיד);

(ג) לקניה או מכירה של "מכשירים פיננסים";

(ד) בעסקאות המבוצעות בין לקוחות לבין "חשבונו העצמי" של אותו "אדם";

(ה) באופן מאורגן, תדיר ושיטתי.

עוד יצוין בהקשר זה כי לפי ס"ק 2 להגדרה בחוק ניירות ערך, גם "אדם" המספק ללקוח מערכת ממוחשבת המאפשרת מסחר כמוגדר לעיל עשוי ליפול תחת הגדרת "זירת סוחר", גם אם העסקאות אינן מבוצעות אל ומחשבונו העצמי של ספק המערכת.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך, הגדרת "זירות סוחר" מתייחסת בעיקר לפעילות המתבצעת בזירות המסחר באינטרנט, המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (נגזרי מט"ח, מדדים, סחורות וכו'), המצטטים באופן רציף מחירים לניירות ערך שבהם מציעה הזירה לסחור. כמו כן, ההגדרה כוללת לא רק את הזירה עצמה שבה מבוצעות העסקאות אלא גם את ממשק המשתמש שבו מתבצע המסחר, ככל שישנה הפרדה בין השניים. יתרה מזאת, הסיפא של ההגדרה מחריגה את העסקאות במכשירים פיננסיים "התפורים" למידותיו של לקוח מסוים (tailor made).

מיהו לקוח

"לקוח" – מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;

על פי דברי ההסבר, הגדרת "לקוח" כוללת בתוכה הן את מי שביצע עסקה בזירת סוחר והן את מי שפנה לזירה כדי לבצע בה עסקה, אף אם לא התקשר עם הזירה בעסקה בסופו של דבר.

ניהול זירת סוחר – חובת רישוי

סעיף 44יג קובע כי אדם יורשה לנהל זירת סוחר רק אם קיבל רישיון לכך מאת רשות ניירות ערך. הרישיון יידרש הן אם ניהול הזירה מתבצע בתחומי ישראל והן אם המדובר בזירה זרה אשר פונה לציבור בישראלי, למשל בדרך של קיומו של ממשק משתמש בעברית, פרסום בישראל וכדומה.

ראוי לציין כי חברה המבקשת לקבל רישיון זירת סוחר, נדרשת לעמוד בדרישות למתן רישיון, הקבועות בחוק ניירות ערך ובתקנות ניירות ערך (זירות סוחר לחשבונו העצמי), תשע"ה-2014 (להלן: "תקנות זירות סוחר"), אשר בכללן נכללות בין היתר דרישות הון עצמי, נכסים נזילים, פיקדון וביטוח, מהימנות, מיומנות טכנית, ייחודיות העיסוק, דרישות הנוגעות לשליטה ולניהול הזירה ועוד.

הפניה לזירת סוחר

סעיף 44טו קובע איסור לנקוט פעולות פרסום ושיווק שמטרתן לשכנע אחרים לסחור בזירות שאינן פועלות כדין, היינו שהן כפופות לחובת רישוי אך אין בידן רישיון.

תחולת הוראות הדין בקשר לזירות סוחר הינה טריטוריאלית

על פי עמדת סגל משפטית: תחולה טריטוריאלית של תיקון 42 לחוק, שפרסמה רשות ניירות ערך ביום 1 במרץ 2015, זירה הפונה ללקוחות מחוץ לישראל בלבד, ואינה מאפשרת גישה לזירה ללקוחות בישראל, אינה כפופה לתחולת חוק ניירות ערך בכל הקשור לדיני זירות סוחר, אף אם היא מנוהלת בישראל, כולה או חלקה. זאת, בין היתר, בנימוקים הבאים (ההדגשות אינן במקור):

"תכליתו של תיקון 42 היא להגן על ציבור המשקיעים בישראל, להבדיל מציבור המשקיעים במדינות אחרות, באמצעות פיקוח מקיף על זירות הסוחר. החוק לא כיוון להגן על משקיעים במדינות אחרות (הנהנים מהגנת דיני ניירות ערך באותן מדינות), ולכן לא נועד לחול על זירת סוחר המנוהלת בישראל, כולה או חלקה, אך פונה למשקיעים בחו"ל בלבד ואינה מאפשרת גישה למשקיעים בישראל…. דברי ההסבר להצעת החוק מתיישבים אף הם עם פרשנות זו, בכך שהם מדגישים את רכיב הפניה לציבור בישראל… מקום בו לא נעשתה פניה לציבור בישראל ונאסרת עליו גישה לזירה, אין זה משנה אם חלק מהפעילות (למשל מקום ההתאגדות, או משרדי החברה), הינה בישראל…"

משמעות היותה של חברה ו/או שירות מסוים הנכנס תחת ההגדרה "זירת סוחר" הינו החלת חוק ניירות הערך והוראות הדין רלבנטיות אחרות על אותה חברה ו/או שירות. אין באמור התייחסות להוראות דין שעשויות לחול בחו"ל.

 

 

 

 

המידע הכלול במאמר זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה / הפרסום / הוראות החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
Open chat
Powered by